יום שישי, 15 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס- על בית המשפט העליון וכתבות אחרות


עו"ד נועם קוריס: לאור העתירה לבג"צ – תופץ טיוטת הנחייה למייצגי המדינה בערכאות

עו"ד נועם קוריס: לאור העתירה לבג"צ – תופץ טיוטת הנחייה למייצגי המדינה בערכאות

 בית המשפט העליון חייב בהחלטתו, שתופץ טיוטת הנחייה למייצגי המדינה בערכאות, אשר תתווה ותפרט את המותר ואת האסור בעניין תצהירים המוגשים מטעם גורמים המיוצגים על ידי הפרקליטות בהליכים משפטיים שונים, לרבות בעניין אפשרות "הידברות" הפרקליטות
עו"ד נועם קוריס – איך ישולמו דמי השכירות על ידי פושטי הרגל ?

עו"ד נועם קוריס – איך ישולמו דמי השכירות על ידי פושטי הרגל ?

 אל שולחנו של בית המשפט העליון הגיעה לאחרונה בקשה לקביעת כללים חדשים בדבר תשלום שכר דירה בשיקים ישירות אל משכירי הדירות, באמצעות שיקים. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- על מיליון דרכים למיליון הראשון
בית המשפט העליון: "שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כדי להרתיע שופט ממלאכתו"

בית המשפט העליון: "שיידעו בעלי הדין כי אין בבקשות סרק לפסילת שופט, כדי להרתיע שופט ממלאכתו"

 בית המשפט העליון, כבוד השופט י' עמית דחה בפסק דינו את ערעורו של ישראל בן עזרא, לאחר שתביעת לשון הרע שהגיש נדחתה בערכאה הראשונה והשניה ותוך ביקורת על ניסיונות סרק לפסול שופט מלדון בתיק,  "על
עו"ד נועם קוריס: משטרת ישראל חויבה בהוצאות משפט בהתאם להחלטת בית המשפט העליון

עו"ד נועם קוריס: משטרת ישראל חויבה בהוצאות משפט בהתאם להחלטת בית המשפט העליון

 משטרת ישראל חויבה על ידי בית המשפט העליון בהוצאות משפט במסגרת עתירתה של האגודה לזכויות האזרח בישראל, שדרשה ממשטרת ישראל לפרסם כל רישיון לאסיפה או תהלוכה שניתן על-ידי המשטרה והסייגים שנרשמו לגביו, וכן כל הודעת
קיבלתי דו"ח תנועה ולדעתי איני אשם • אתם שאלתם, העו"ד משיב

קיבלתי דו"ח תנועה ולדעתי איני אשם • אתם שאלתם, העו"ד משיב

שאלה: קיבלתי דו"ח תנועה ממשטרת ישראל ולדעתי איני אשם בעבירה, לכן ביקשתי להישפט באמצעות הטופס שבגב הדו"ח, מה צפוי לי בדיון הראשון אליו הוזמנתי בבית המשפט? תשובה: במקרה של בקשה להישפט בגין דו"ח תנועה, עוסק
עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

עו"ד נועם קוריס – איזה בית משפט ידון לגבי תאונת דרכים שקרתה באילת

תושב כפר סבא ותושב נצרת היו מעורבים עם רכביהם בתאונת דרכים שקרתה ביניהם באילת, הצדדים מתווכחים באיזה בית משפט יש לדון בטענותיהם, מה פסק בית המשפט העליון ? משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי
עו"ד נועם קוריס: על לשון הרע, הילירית והוצאות משפט

עו"ד נועם קוריס: על לשון הרע, הילירית והוצאות משפט

45 אלף ₪ הוצאות משפט נותרו בעינן כאשר בית המשפט העליון דחה תביעת לשון הרע בגין התיישנות לכאורה ותוך קביעה שמכתב תלונה למפכ"ל המשטרה יכול להיחשב כפניה לרשות מוסמכת, למרות אי הבהירות בנושא. ועוד כמה
עו"ד נועם קוריס – בג"צ התיר להפגין ללא רישיון מול ביתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט

עו"ד נועם קוריס – בג"צ התיר להפגין ללא רישיון מול ביתו של היועמ"ש, אביחי מנדלבליט

 כיכר גורן מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה הפך להיות זירת התגוששות בנושאי הזכות להפגין, חופש הביטוי ומידת ההטרדה המותרת כנגד אישי ציבור, גם בביתם הפרטי. בפסק דינו קרא בית המשפט העליון לכנסת לעדכן את
עו"ד נועם קוריס: על תחבולות לא לגיטימיות ופסילה של תובע ייצוגי

עו"ד נועם קוריס: על תחבולות לא לגיטימיות ופסילה של תובע ייצוגי

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור על החלטתו של ד"ר רניאל מבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קבע שיש לפסול תובע ייצוגי שפעל בצורה פסולה מול החברה שנתבעה בתביעה הייצוגית. ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס: המדינה קבעה אז למה רכבת ישראל לא נותנת הנחה במחיר הכרטיס?

עו"ד נועם קוריס: המדינה קבעה אז למה רכבת ישראל לא נותנת הנחה במחיר הכרטיס?

בית המשפט העליון דחה לאחרונה עתירה שהוגשה על ידי עמותת כן לזקן בעניין הנחה בסך של 50% ממחירי כרטיסי הנסיעה, בהתאם לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 (להלן: החוק ולמרות. שהרכבת  מעניקה לאזרחים ותיקים הנחה של 50% מדמי
עו"ד נועם קוריס: על הספאם של גרופר קניות חברתיות בע"מ וחסימת זכויות הצרכנים לאחר התביעה הייצוגית

עו"ד נועם קוריס: על הספאם של גרופר קניות חברתיות בע"מ וחסימת זכויות הצרכנים לאחר התביעה הייצוגית

בית המשפט העליון נדרש להחליט לאחרונה לגבי מידת החסימה של זכויות הצרכנים לתבוע, לאור הליכי תביעה ייצוגית שנוהלו בעבר נגד גרופר קניות חברתיות לאתר משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים
עו"ד נועם קוריס –  על בית המשפט העליון ועשיית דין עצמי ברכוש משותף

עו"ד נועם קוריס – על בית המשפט העליון ועשיית דין עצמי ברכוש משותף

במציאות הישראלית נראה לפעמים שהורגלנו, שעשיית דין עצמי יכולה לעיתים להשיג מטרות שפעמים רבות נחסמות על ידי בירוקרטיה, במקרים אחרים, יוצאת מפי בית המשפט העליון אמירה, וכך הוחלט על ידי בית המשפט העליון בעניין הרכוש
עו"ד נועם קוריס: איך מגישים תביעה ייצוגית ? או למה מרבית התביעות הייצוגיות נדחות?

עו"ד נועם קוריס: איך מגישים תביעה ייצוגית ? או למה מרבית התביעות הייצוגיות נדחות?

אנחנו קוראים הרבה באינטרנט על איך להגיש תביעות ייצוגיות וכמה כדאי לפעמים להגיש תביעות ייצוגיות ועוד כל מיני מאמרים, שבדרך כלל מעודדים הגשת תביעות ייצוגיות. חשבתם פעם על הצד השני מה עושים כשחוטפים תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס –  על בג"צ, חברון ותפיסת שטחים

עו"ד נועם קוריס – על בג"צ, חברון ותפיסת שטחים

פסיקת בג"צ האחרונה הכשירה צווי תפיסת קרקע שנחתמו על ידי המפקד הצבאי באיזור חברון, וקבעה כי צווי תפיסת המקרקעין לצרכים ביטחוניים, נעשתה כדין. בפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין
ועד הבית אוסר לבנות סוכה בחצר • אתם שאלתם – עו"ד נועם קוריס משיב

ועד הבית אוסר לבנות סוכה בחצר • אתם שאלתם – עו"ד נועם קוריס משיב

שאלה: מדי שנה אני בונה סוכה בשטח המשותף בבניין, השנה הודיע ועד הבית שרוב הדיירים החליטו שאסור לבנות סוכות באזור המשותף ושכל דייר בבניין יוכל לבנות את הסוכה רק בשטח הפרטי שלו. לכל הדיירים חוץ
עו"ד נועם קוריס: על לשון הרע, פייסבוק, חברים והפוליטיקה וגוגל

עו"ד נועם קוריס: על לשון הרע, פייסבוק, חברים והפוליטיקה וגוגל

זה סוד גלוי יחסית, שפייסבוק וגוגל נאלצו לשלם בפשרות שונות פיצויים בישראל, בגין פרסומי לשון הרע שבוצעו באמצעותן על ידי משתמשים שונים. עובדה זו יחד עם המיני טרנד של הקמת תנועות פוליטיות, כאילו חברתיות ובעיקר
עו"ד נועם קוריס: על כתב אישום נגד ארגון הנכים ועל הסדר טיעון טיפולי

עו"ד נועם קוריס: על כתב אישום נגד ארגון הנכים ועל הסדר טיעון טיפולי

לאחר שכתב אישום הוגש על ידי מחלקת התכנון ובנייה שרונים בהשם מדינת ישראל, נגד ארגון הנכים, הסתיים בימים אלו מאבק ארוך של ארגון הנכים כאשר בית המשפט העליון הותיר לאחרונה על כנה את החלטת בית

עו"ד נועם קוריס: על סודיות בנקאית ועיתונות כלכלית

עו"ד נועם קוריס: על סודיות בנקאית ועיתונות כלכלית
קצת הפתיע אותי לקרוא בעיתון דה מרקר (themarker) בכתבה של כתב שוק ההון ערן עזרן אודות פנייה שפניתי למספר בנקים, אודות לקוח שלי שרצה לגייס 300,000 מיליון ₪ בשוק ההון בשביל להשקיע בפיתוח נוסף של המתחמים ובכדי לפתור בעיה משפטית שהייתה לו עם שני בתי מלון ולשם כך נעזר בשירותי.

הכתבה שפרסם עזרן עסקה בגישושים שנעשו במערכת הבנקאית ובשוק ההון, על מנת לגייס חוב עבור המלונות מג'יק סנרייז המתופעל על ידי רשת פתאל ומלון סנרטל פארק אילת שמתופעל על ידי רשת רימונים ובכדי לסיים את הסכסוך המשפטי רב השנים והאמוציות, עם בנק דיסקונט.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

הסיקור המוזר של עזרן שנראה (לפחות לי) כאילו הוזמן על ידי בנק דיסקונט שלו אולי בגלל ההליכים המשפטיים האינטרס לפגוע בעסקה, ושכלל במהדורה המודפסת ובכותרת את המילים הון, תיווך, מלון...
הכתבה של עזרן עוד עברה שינויים ועריכות לא מעטות בגרסת האון ליין באינטרנט, אבל גם נכון למועד כתיבת שורות אלו אין ספק שהוא מתבסס על מידע שנמסר לכתב על ידי בנק כפי העולה מן הכתבה בהקשר לפנייתו של הח"מ, ולמרות שהכתבה לא חשפה לציבור את המידע הרלבנטי .למדי-  על איזה בנק מדובר ?
זה קצת מציק, כי הטיעון של חיסיון לגבי מקור עיתונאי לא יוכל לעולם לגבור על זכותו של הציבור לדעת איזה בנק הפר את חובתו הקבועה בחוק לסודיות של הבנק: "חובתו של בנקאי שלא לגלות לצד ג’, שאינו מוסמך"
הבנק גם, לא יוכל לטעון לפגיעה בפרטיותו, שכן הבנק בחשיפת מידע עסקי או פניה של לקוח פוגע בפרטיותו של אדם בשר ודם, אשר חוק הגנת הפרטיות בא להגן עליו ואילו החיסיון העיתונאי במקרה זה אינו יכול לפגוע בזכות לפרטיות, לא שברור שמדליף המידע הסודי הינו בנק.
 בקשר לאותה כתבה מוזרה, כדאי אולי לשתף, גם בפנייתו הראשונה של עזרן אלי, בטענה שהלקוח שלי ביקש ממני לדבר איתו ולמסור לו פרטים לצורך כתבה (מה שלטענת הלקוח שלי לא היה ולא נברא), וכעבר פחות מדקה- סמס מהלקוח שלי לגבי עזרן שדווקא טען בפניו שאני הוא זה שביקש שהלקוח ימסור מידע ?! 
(מה שכמובן לא היה ולא נברא).
אציין שניסיתי לאמת עם עזרן את הפנייה המוזרה והמקבילה אלי ואל הלקוח שלי בטענה שהפנינו אותו אחד 
אל השני, אבל הוא טען בסתמיות שהוא לא עשה שימוש בשמי..
בכל מקרה, לא אני לא יודע אם הכתבה התרשלה גם בעוד נושא או סתם ניסתה ליצור קצת צהוב בסיפור, אבל ראיתי ששוב ושוב הזכיר עזרן את שמי בכתבה בהקשר לחקירת פרשת איקיוטק, מסיבותיו שלו הוא רק שכח ציין שהפרשה נגנזה כמו שפורסם למשל בישראל היום.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


יום שלישי, 14 בנובמבר 2017

יום ראשון, 15 באוקטובר 2017

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני, מאסטר במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב  בחדשות כל הזמן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'בלינקדין נועם קוריסנועם קוריס  בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.
היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:
"המחאת זכות
  1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."
ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.
כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.
בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.
בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.
ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.
בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.
בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבותתת לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),
בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיההה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:
"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.
על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.
...אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות..."
יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו)
יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 12111, כדלקמן:
"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."
בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.
"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:
'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה..."
ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח
בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעההה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.
"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."
הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.
כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.
כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.
"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"
ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).
עו"ד נועם קוריס