יום ראשון, 10 ביולי 2016

עו"ד נועם קוריס - בג"צ 7852/98 ערוצי זהב ושות ואח' נגד שרת התקשורת ואח'-

1.       בג"צ 7852/98 ערוצי זהב ושות ואח' נגד שרת התקשורת ואח'



העותרות פועלות בתחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית באמצעות כבלים מכוח זיכיונות שניתנו להן בשנת 1990 לפי חוק הבזק, תשמ"ב-1982. הזיכיונות קבעו כי על העותרות לשדר בשיטת Tiering, שבמסגרתה מוצעת למנויים חבילת ערוצים בסיסית, ובנוסף לה ערוצים אופציונליים לפי בחירתם. לבקשת העותרות החליטה המשיבה 3 (להלן – המועצה) בשעתה להתיר להן שלא לשדר בשיטת ה-Tiering, אלא למכור למנויים חבילה אחת, הכוללת את כל הערוצים ללא אפשרות בחירה, ותנאי הזיכיון של העותרות שונו בהתאם. עם זאת פנתה המועצה לעותרות מעת לעת במשך השנים בבקשה לשנות את שיטת השידור באופן שייטיב עם הצרכנים, אך העותרות דחו בקשות אלו.

לאחרונה, בעקבות החלטת ממשלה בעניין, החליטה המועצה לבחון אפשרות להעניק רישיון לשידורים באמצעות לוויין למשיבה 4 וזאת בשיטה המאפשרת למנויים בחירה. באוגוסט 1998 פנו העותרות אל המועצה בבקשה להתיר אף להן לעבור לשדר בשיטה זאת. בעקבות הגשת הבקשה ערכה המועצה דיונים נרחבים, ובמסגרתם גובש מסמך המלצות שקבע כי ללא התערבות רגולטיבית מצד המועצה לא תתאפשר חדירת מתחרה חדש לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, הנשלט במונופול אזורי על-ידי העותרות. המועצה קיבלה החלטה, שלפיה יינתן למשיבה 4 רישיון לשידור באמצעות לוויין בשיטה שביקשה. עוד הוחלט, כי במשך 18-27 חודשים, או עד אשר יגיע מספר המנויים של המשיבה 4 ל-250 אלף, לא יאופשר לעותרות לעבור לשדר אף הן בשיטה זאת, על-מנת לתת למתחרה החדש הזדמנות הוגנת לחדור לשוק.
העותרות תוקפות החלטה זו בטענה שנתקבלה בחוסר סמכות ושהיא פוגעת בחופש העיסוק שלהן.
בית-המשפט העליון פסק:
א.            (1)           החלטתה של המועצה בעניין פתיחת שוק השידורים לתחרות והגבלת פעילותן של העותרות לטובת חדירת מתחרה חדש לשוק הן בגדר קביעת מדיניות לגבי סוגי השידורים, רמתם והיקפם. אין זו החלטה ספציפית בעניינן של העותרות, כי אם קביעת מדיניות כללית באשר לשידורי לוויין ולשיטת השידור, ועל-כן ההחלטה היא בגדר סמכותה על-פי סעיף 6ה(1) לחוק הבזק (428א).
(2)           אפילו היה ממש בטענת העותרות כנגד סמכות המועצה לקבל החלטה כאמור, הרי הן מושתקות מלהעלותה כעת. זאת משום שהן עצמן פנו אל המועצה בבקשות שנגעו להפעלת אותה סמכות, ונהנו בעבר מהחלטות של המועצה שניתנו לטובתן בעניין זה (428ב – ג).
ב.            (1)           תכליתה של החלטת המועצה היא לשרת את רווחת החברה על-ידי פתיחת השוק לתחרות חופשית. זוהי תכלית ראויה במסגרת דרישות פיסקת ההגבלה שבסעיף 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק (429ב – ג, ז).
(2)           הטלת מגבלות על גורמים מבוססים בשוק, בעלי מעמד מונופוליסטי בו, לצורך יצירת תחרות חופשית מקובלת בעולם. בנסיבות המקרה הובאו בפני המועצה נתונים שמהם עולה כי – לאור המונופול החזק והקבוע של העותרות בשוק הרלוונטי – בלא התערבות שלטונית בשוק לא יהיה ניתן לקיים בו תחרות חופשית. אשר-על-כן האמצעי שנבחר על-ידי המועצה – הגבלת האפשרות של העותרות לשדר חבילות ערוצים לתקופת זמן מסוימת – עומד במבחני המידתיות (430ז, 431ד – ה).
(3)           אין יסוד להתערבות בית-המשפט באורך תקופת הזמן המגבילה כפי שנקבעה על-ידי המועצה. אכן, הממונה על ההגבלים העסקיים סבר כי לצורך פתיחת השוק לתחרות די במניעת שידור חבילות ערוצים לתקופה קצרה יותר, אך בפני המועצה עמדו חוות-דעת נוספות שתמכו בהארכת פרק הזמן שבו תוטל המגבלה. לעניין חופש העיסוק, מתחם המידתיות הוא, בדרך-כלל, רחב יחסית, ואין יסוד להתערבות בית-המשפט בהחלטת הרשות המוסמכת כאשר קיימות דעות לכאן ולכאן (431ו – 432א).




עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק














מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי       
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב






נועם קוריס















































תגיות:

"תאמין שאתה יכול ואתה כבר בחצי הדרך לשם." אביב אילון אופיר לב אורלי וגיא אורלי וילנאי אינטרנט אינטרס ציבורי איקיוטק אלברט איינשטיין אריה שפר אתי אתיים אתיקה אתרים בועז טופורובסקי בית המשפטבנק יהב בקרוב גוגל גיא מרוז דה מרקר דואר זבל דיני אתיקה דמוקרטיה הגנת הפרטיות הוצאה לפועל הכשרת הישוב הלמן אלדובי זיהוי כפול זכות הייצוג חג שבועות חג שמח חופש הביטוי חוק הגנת הפרטיות חוק התקשורת חוקי יהונתן קלינגר לאה דורפמן לשכה לשכת עורכי הדין מאיר בן בסט מדריך לרישום עמותה מרכז סיוע משרד המשפטים משרד עורכי דין נועם קוריס נ. קוריס נ. קוריס ושות' נ.קוריס נדל"ן הים התיכון נום קוריס נועם קוריס נועם קוריס ושות נועם קוריס ספאם נועם קוריס עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס עורכי דין נועם קוריס פייסבוקניצול לרעה סוכות סיוע לנזקקים עו"ד נועם קוריס עו"ד קוריס עולם עורך דין נועם קוריס עורכי דין עמותה ערוץ 10 ערן ורד פייסבוק פסילת שופט פתחון לב צו למניעת הטרדה מאיימץקוריס קידום קידום אתרים קצת רונן יקותיאל כותב על הוצאה לפועל רותם שפירא ריצה רישום עמותה שבועות שמח שטר שיק שיק בטחון שיקים תאודור רוזוולט תוצאות תשמ"א-1981 ynet

עו"ד נועם קוריס - סמכות הממונה על הגבלים עסקיים בתחום התקשורת...

  •  ערר 7/95 בזק נגד הממונה על ההגבלים העסקיים

        
          הליך זה עניינו בערר שהגישה "בזק" כנגד החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר הכריז עליה, מכוח סמכותו לפי סעיף 26(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988 (להלן - "החוק"), כבעלת מונופולין בארבעה תחומים: "שירות טלפון בסיסי, מתן שירותי תשתית התקשורת, מתן שירות טלפון בינלאומי דו כיווני בלתי מסויג לרבות מתן שירות טלפון בינלאומי לשיחות נכנסות, ושירותי העברה ותמסורת של שידורים לציבור".
    לערר של בזק פנים רבות, אך בעיקרו הוא נסב על נימוק מרכזי אחד: פעילותה של בזק מוסדרת מכוח דיני הבזק (שיפורטו בהמשך). הסדר סטטוטורי זה, שהוא הסדר חיצוני לחוק ההגבלים העסקיים, הינו הסדר מלא ומקיף השולל את תחולתם של דיני ההגבלים העסקיים, ועל כל פנים הוא מייתר את הכפפתה של העוררת, בנוסף על דיני הבזק, גם למשטרם של דינים אלה.

    התחום הראשון שלגביו הוכרזה בזק כבעלת מונופולין הוגדר בהכרזה כ"שירות טלפוני בסיסי". לטענת בזק, תחום זה - כיתר התחומים - אינו מוגדר בחוק הבזק, וכי כלליות ההגדרה, כמו גם היקפה, מחייב הבהרה.

    מקובלת עלינו לעניין זה תשובתו של ב"כ הממונה, כי המונח "שירות טלפון בסיסי", גם אם הוא איננו מוגדר בחוק הבזק, הרי שהוא מוגדר ברישיון הכללי של העוררת. בנסיבות אלה, קשה לנו לראות כיצד ניתן לטעון לאי בהירות בתחום פעילות זה שנקבע ברישיונה של העוררת.

    העוררת מעלה בהקשר זה שאלות נוספות כמו: מהו המדד עליו התבסס הממונה בקביעתו, מספר הלקוחות, או התשלום בגין השירות? ואולם, בצדק מציין ב"כ הממונה, כי אין כל נפקות לשאלה זו, כל עוד אין בצידה טענה כי השימוש במדד כזה או אחר היה משנה את התוצאה, דהיינו, היה מקטין את נתח השוק של העוררת אל מתחת לזה הנדרש על-פי החוק כדי להכריז עליה כבעלת מונופולין בתחום זה. ב"כ העוררת לא העלו טענה כזו.

    שאלה נוספת אותה מעלים ב"כ העוררת בהקשר זה היא האם כולל תחום זה גם את הטלפון הסלולרי, תחום שבו פועלים כיום שני מפעילים - חברת פלאפון וחברת סלקום, וצפויה הצטרפותו של מפעיל שלישי בעתיד.

    נראה כי שירות הטלפון הסלולרי אכן נופל כיום במסגרת "שירות טלפון בסיסי". אולם, העובדה שחל גידול רב בהיקפו של שירות זה, כמו גם העובדה שמדובר בשירות הניתן על-ידי חברות פרטיות המתחרות בבזק, אינה נוגעת לעניין הגדרתו של תחום פעילות זה, אלא לשאלה האם מקיימת בזק בידה עדיין מונופולין גם בתחום זה. העוררת לא טענה כי הכללת שירותי הטלפון הסלולריים בתחום זה עשויה להקטין את הנתח שהיא מרכזת בידה בתחום פעילות זה אל מתחת לדרישת המינימום הסטטוטורית, כך שאין טענה גם מצידה כי אין היא מהווה עוד מונופולין בתחום שירות הטלפון הבסיסי.

    שאלות נוספות מעלה העוררת לגבי הכללתן בתחום זה של רשתות תקשורת פרטיות פנימיות המותקנות בחצרי לקוחות גדולים (נס"ר) או קווי נל"ן (נקודה לנקודה). תשובתו של ב"כ הממונה, כי תחומים אלה אינם מהווים, ככלל, תחליף לרשת הטלפונים הכללית של העוררת, נראית בעינינו סבירה (גם ב"כ העוררת לא חלקו עליה בתשובתם). בכל מקרה, גם כאן לא עלתה הטענה כי הכללתו של שירות זה, יש בה כדי לשנות את מעמדה המונופוליסטי של בזק בתחום זה.

    התחום השני בהכרזה מוגדר כ"מתן שירותי תשתית התקשורת". גם תחום זה מוגדר ברישיון הכללי של העוררת. עם זאת, מעלה העוררת גם בנושא זה שאלות שונות, כגון: האם כוללת ההגדרה, למשל, גם את רשת הכבלים של בעלי הזיכיונות לטלוויזיה בכבלים, והיא מעלה בהקשר זה את האיום המופעל עליה לפתיחת שוק הטלפוניה בפני חברות הכבלים. ואולם, כפי שנאמר לעיל, האיום התחרותי כשלעצמו, גם אם הוא קיים, אין בו כדי לשנות את נתח השוק הנוכחי של העוררת בתחום זה, שהוא הרלוונטי להגדרת המונופולין על פי החוק. אשר לרשת הטלפונים הסלולריים, גם כאן לא העלתה העוררת את הטענה כי הבאתה של זו בגדרו של תחום זה תשנה את מעמדה המונופוליסטי בו. הוא הדבר גלבי רשתות נוספות הנזכרות על ידי העוררת, כמו אלה של סלקום, חברת החשמל ורכבת ישראל, אשר מניחה רשת סיבים אופטיים לאורך מסילות הרכבת.

    תחום המונופולין השלישי על-פי ההכרזה הוגדר כ: "מתן שירות בינלאומי, דו-כיווני בלתי מסויג". כאן מבססת העוררת את טיעוניה בעיקר על ההצטרפות הקרובה לשוק זה של מפעילים נוספים, והיא טוענת, כי התחרות בתחום זה צפויה להיות גבוהה, במיוחד נוכח כניסה בו-זמנית של שני מפעילים, על-פי מכרז שהוצא על ידי משרד התקשורת.

    אולם, טענה זו איננה מתייחסת לאי בהירות שבהגדרת תחום המונופולין נשוא ההכרזה, לא לכך שהתהליך הצפוי עקב פתיחתו של שוק זה לתחרות מייתר את ההכרזה, שכן בזק תמצא עצמה במהרה בשוק תחרותי ביותר, מה שייתר נקיטת אמצעים כלשהם על פי חוק ההגבלים העסקיים. טענה זו, כפי שפורט לעיל, אינה מקובלת עלינו.

    יתרה מזאת, גם ההנחה הסבירה, כי מדובר בתחום העומד להפוך לתחום תחרותי ביותר, אין בה כדי לייתר את ההכרזה. גם אם המרכז בידו שליטה בלמעלה מ- 50% מהשוק, יכול עדיין להיות נתון בשוק תחרותי, כאשר המתחרים מרכזים בידיהם יחדיו נתח שוק הנופל מ- 50%. מצב דברים כזה, כפי שכבר ציינו לעיל, רק מגביר את הצורך בהכרזה, שכן, בשוק כזה קיים חשש שבנוסף לפגיעה בלקוחות  (העשויה להתקיים גם בשוק בו שליטתו של בעל המונופולין הינה מלאה) יפגע בעל המונופולין גם במתחריו.

    בשלב זה, אין כל אפשרות לחזות כיצד יתפתח שוק השירות הבינלאומי בעקבות הצטרפותם של מפעילים נוספים.  כיום, אין חולק על כך שחלקה של בזק בתחום זה עומד על 100% או קרוב לכך, ובשלב זה לא ניתן לצפות האם ייפול חלקה של העוררת בעקבות התחרות הצפויה בתחום זה אל מתחת לשיעור המינימלי הקבוע בחוק. בכל מקרה, אם כך יקרה, תוכל העוררת לבקש להסיר מעליה את ההכרזה בתחום זה, שהרי ידוע  כי מדובר בנושא דינמי, ותאגיד, שכיום הוא בעל מונופולין, עשוי ל"אבד" את שליטתו בשוק בעתיד, דבר אשר יחייב את ביטול ההכרזה.

    אשר לטענה כי בזק העבירה או עומדת להעביר את השירותים בתחום זה לחברת בת, הרי שעל פי סעיף 26(ו) לחוק, "אדם" כמשמעותו בהגדרת מונופולין, הינו - לרבות חברה ובנותיה.
    התחום הרביעי בו הוכרזה העוררת כבעלת מונופולין הוגדר בהכרזה כ"שירותי העברה ותמסורת של שידורים לציבור".

    טענתה העיקרית של העוררת בנושא זה היא כי בתחום הפעלת מערך משדרי הרדיו והטלוויזיה מהווה העוררת רק קבלן ביצוע עבור רשות השידור משמע, שירותי ההעברה והתמסורת לציבור שאותם מבצעת העוררת אינם מתבצעים לצרכיה היא, אלא עבור רשות השידור. עוד נטען כי תחום זה של פעילות העוררת אינו מאוזן מבחינה כלכלית, הוא גורם לה להפסדים, והיא אינה מעוניינת כלל לתפעל אותו בנסיבות אלה.

    אולם, העובדה שהעוררת משמשת בעניין זה קבלן עבור גוף אחר, או שנגרמים לה הפסדים מפעילותה בתחום זה, איננה רלוונטית לעניין ההכרזה. לנושא של העברת השידורים לציבור באמצעות הטל"כ התייחסנו לעיל.


    לאור האמור, אנו דוחים את הערר, ומאשרים את הכרזתו של הממונה כי בזק הינה בעלת מונופולין בארבעת התחומים שפורטו בהכרזה.

    עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
    עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
    עו"ד נועם קוריס בטוויטר
    עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
    עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
    עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
    עו"ד נועם קוריס בלינקדין
    עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
    עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
    עו"ד נועם קוריס בתפוז         
    עו"ד נועם קוריס ב simplesite
    עו"ד נועם קוריס ב saloona
    עו"ד נועם קוריס  בפייסבוק

  • דיני התקשורת
  • נועם קוריס עו"ד - עיריית נתניה
  • מינוי אפוטרופוס לרכושו של בן משפחה:- משרד עורכי ד...
  • משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' - הקרן לנפגעי השוא...
  • נועם קוריס עו"ד - אל סם
  • משרד עו"ד נועם קוריס ושות' - שירותי תברואה
  • נועם קוריס עו"ד - עיריית אשדוד
  • נועם קוריס עו"ד - ראפ בע"מ
  • נועם קוריס עו"ד - עיגולי שמחה " לכל אדם יש עיגול כ...
  • עו"ד נועם קוריס - חב' ניופאן
  • עו"ד נועם קוריס - לא לאלימות נגד נשים
  • וואלה נלחמת נגד א.ג ניו אפרוצ' בגין שליחת ספאם...
  • עו"ד נועם קוריס - חב' בזק
  • עו"ד נועם קוריס - בית השנטי
  • עו"ד נועם קוריס - ברדר
  • נטל ההוכחה בתביעה על פי שטר עורך דין נועם קוריס, מ...
  • משרד עורכי דין ומגשרים נועם קוריס
  • משרד עורכי דין נועם קוריס - חב' אינטרספייס