עו"ד נועם קוריס שאלות ותשובות במגזין ביזנס/ קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס שאלות ותשובות במגזין ביזנס/ קו עיתונות

ניתן לשלוח שאלות למדור במייל kurislaw@gmail.com
שאלה: רכשתי מיקרוגל חדש ולא ברור לי איך להשתמש בכל האפשרויות שיש במיקרוגל, למיקרו גל צורף אומנם ספרון הוראות באנגלית, אבל ההוראות באנגלית לא מספיק ברורות לי, מה עושים ?


תשובה: בהתאם לחוק הגנת הצרכן, לפי צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג – 1983 מחוייב היצרן או היבואן של המיקרו גל לצרף הוראות הפעלה בעברית למיקרוגל שנמכר בישראל. אדם שרכש אחדד מהמוצרים המופיעים בצו וביניהם: שואבי אבק ביתיים, מקרני שקופיות ומטולי תמונות, מייבשי כביסה ביתיים, ממיסי חלודה ומדללים, מגהצים, מייבשי שיער, טפטים, מכונות גילוח, חומצת מלח לשימוש ביתי ,מערכת סטריאו, מערכות קולנוע ביתי, מכשירי וידאו, מערכות שמע וסראונד, מכשירי גז ביתיים, מסחטות חשמליות, מכסחות דשא, מפזרי חום, סורקים, מצננים, מחשבי כף יד, תנורי מיקרו גל, מכשירים ותכשירים רפואיים המיועדים לשימוש עצמי, זכאי לקבל עימם אף ללא שביקש, את הוראות ההפעלה והשימוש בהם, כשהם כתובים בעברית.
יצרן או יבואן שלא מצרפים הוראות הפעלה בעברית, עלולים למצוא עצמם תחת חקירת משרד התעשיה והמסחר, וצרכן שרכש מוצר ולא קיבל עימו את הוראות ההפעלה רשאי במקרים מסויימים אף להגיש תביעה צרכנית ולקבל פיצוי, או אף להגיש תביעה ייצוגית בשם קבוצת צרכנים גדולה.



שאלה: מהי תביעה ייצוגית והאם צריך לקבל את הסכמת כל האנשים שתובעים בגינם בתביעה ייצוגית ?
תשובה: תביעה ייצוגית היא מנגנון של אכיפה אזרחית, הנותנת לכל אדם כוח רב מבחינה משפטית ואשר נועד להקל את מימוש הזכויות של קבוצות שונות באוכלוסיה, למשל צרכנים מול עוסקים, לקוחות מול בנקים, עובדים מול מעסיקים, בעלי מניות בחברות ציבוריות מול החברות עצמן או מנהליהם ועוד. כאשר לצרכן מסוים קמה עילת תביעה לפי חוק הגנת הצרכן, הוא יכול להגיש תביעה ייצוגית אף בשם כלל הצרכנים שנפגעו בצורה דומה לשלו, אף מבלי לבקש את אישורם של שאר הצרכנים, ואם יצליח בתביעתו הוא אף יהיה זכאי לתגמול נדיב בעבור מאמציו והגשת התביעה הייצוגית שהגיש, היכול להגיע לסכומים מכובדים למדי.

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 20044. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן.

כתב אישום כנגד שלושה עצורים תושבי תל אביב שהבריחו סמים לאבו כביר

 פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לאחרונה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום כנגד חליל בובלי (31), מוחמד דכה (25) ושעבאן אבו נאר (42) מהעיר, זאת לאחר שהבריחו סמים לבית המעצר אבו כביר.

מכתב האישום שהגיש עו"ד איהב נופל עולה כי בעודם במעצר, דכה ואבו נאר קשרו עם אחרים קשר במטרה שיעבירו אליהם סמים לבית המעצר אבו כביר. לשם כך, האחרים יצרו קשר עם בובלי ורתמו אותו למשימה. משהשיגו את הסמים, הורו לבובלי לבלוע אותם על מנת שיעביר אותם לדכה ואבו נאר עת היו עצורים. למחרת, מי מהאחרים התקשר למוקד 100 ומסר מידע כוזב לפיו בובלי מחזיק בידו ברזל ומנסה לפרוץ לרכבים בתל אביב יפו, כל זאת במטרה להביא למעצרו. בהמשך לכך הגיעו שוטרים לכתובת, עכבו את בובלי ועצרו אותו בעוד שהחזיק על גופו סמים מסוכנים מסוג מתקאתינון-קוקאין וסכין. לאחר שנחקר בתחנת המשטרה הועבר לבית המעצר אבו כביר, ובמהלך מעצרו העביר את הסם המסוכן שבלע לדכה ואבו נאר.  

מספר שבועות לאחר מכן, דכה ואבו נאר פנו לבובלי שוב ורתמו אותו להחדיר סמים לבית המעצר פעם נוספת. לשם כך, מי מהאחרים סיפק לו סמים והורה לו לבלוע אותם. בסמוך לכך ובאופן דומה התקשר למוקד 100 ודיווח כי בובלי מחזיק בידו ברזל ומנסה לשבור דברים בתל אביב יפו, אולם שוטרים שהגיעו למקום תשאלו אותו ועזבו את המקום.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ועסקה אחרת בסם. בנוסף, לבובלי מיוחסות עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת סכין שלא כדין.

כתב אישום נגד ראש עיריית קריית מוצקין

 מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראש עיריית קריית מוצקין, חיים צורי, בגין עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. כתב האישום הוגש על-פי החלטת פרקליט המדינה. בנוסף, הוגשו כתבי אישום נגד יוסי דואק, בעל מקומון באזור הקריות ומי ששימש כמ"מ ראש עיריית קריית ביאליק ונחשב למקורב לצורי; יוסי סטלקול, ששימש כמנהל מערכות המידע בעיריית קריית מוצקין; ודובי שפיגלר, תושב קריית מוצקין, בגין מתן שוחד לצורי.

בד בבד עם הגשת כתבי האישום, הוגשה הודעה על הסדר טיעון נגד נותן השוחד במסגרתו מתבקש בית המשפט להרשיע את שפיגלר, על פי הודאתו, במתן שוחד לצורי.  

 

כתב האישום שהוגש נגד צורי, באמצעות עורכות הדין אלכסנדרה קרא ושרה גרין, כולל שני אישומים. האישום הראשון מייחס לחיים צורי ויוסי דואק לקיחת שוחד מדובי שפיגלר. על פי הנטען, במהלך שנת 2017 פנו צורי ודואק לשפיגלר, שהיה באותה עת פעיל בסיעת "רוח חדשה" שמתמודדת בבחירות לרשויות המקומיות נגד סיעתו של צורי, והציעו לסדר לו ולרעייתו עבודה במסגרות של עיריית קריית מוצקין, ובתמורה העביר שפיגלר מידע ותכנים מתוך קבוצת וואטסאפ של פעילי "רוח חדשה". על-פי כתב האישום, צורי השתמש בתפקידו הציבורי וניצל את כוח משרתו, כדי להביא להעסקתם של שפיגלר ושל אשתו בעבודות שונות.

 

באישום השני נאשמים צורי וסטלקול בפגיעה בפרטיותם של תושבי קריית מוצקין שלא כדין. על פי כתב האישום, צורי השתמש בידיעות על ענייניהם הפרטיים של תושבי עיריית מוצקין, שנמסרו לעירייה לטובת ניהולה השוטף, לטובת צרכיו האישיים-פוליטיים. זאת, ע"י שימוש בנתונים אלה כדי לאסוף מידע בעל אופי פוליטי על התושבים, תיעודו בתוכנת מאגר מידע אשר שימשה את העירייה, והעברתו לגורמים שונים. נוסף על האמור, מיוחס לצורי כי קיבל כספים במרמה מתקציב העירייה, בהם השתמש כדי לפתח תוכנת מאגר מידע משודרגת, אשר יועדה לשרת, בין היתר, את צרכיו האישיים-פוליטיים, על אף העובדה שהתוכנה תוקצבה מתקציב העירייה.

 

בהמשך, ובעקבות פרסום כתבה עיתונאית שחשפה את החשדות לביצוע המעשים שיוחסו לצורי באישום השני, ועל רקע פנייה מקדימה לעירייה לקבל תגובה לנטען בכתבה, צורי ביצע פעולות שונות בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית, בין בדרך של העלמת ראיות ובין בדרכים אחרות.

 

לאחר הגשת כתב האישום, הגישה היועצת המשפטית לממשלה לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום, בקשה להשעיית ראש העירייה צורי מתפקידו. בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ריצ'ארד סאלח מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), נאמר כי ההשעיה נדרשת כדי למנוע מצב בו ימשיך ראש העירייה בכהונתו לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, שיש בהן משום ניצול לרעה לכאורה של הכוח השלטוני שהופקד בידו בנאמנות, והוטל צל כבד על יושרתו האישית.

ביהמ"ש גזר על שלושה מעורבים בלינץ' בבני זוג לפני כשנתיים כארבע עד תשע שנות מאסר

 בית המשפט המחוזי בירושלים גזר על עומר ג'אבר, אשרף ג'אבר ויוסף ג'אבר, שהורשעו, בין היתר, במעורבות בלינץ' בבני זוג לפני כשנתיים בשכונת א-טור בירושלים, כל אחד על פי חלקו, כארבע עד תשע שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

על פי הכרעת הדין, השלושה הורשעו בהשתתפותם באירוע לינץ' בשכונת א-טור בירושלים שהתרחש במאי 2021, במסגרתו הותקף באלימות קשה זוג יהודי צעיר שזה עתה התארס. בהגיעם לצומת א-טור, זיהו מתפרעים כי ברכב נוסעים יהודים והחלו לרוץ אחרי הרכב תוך שהם צועקים ומקללים. כאשר אחד הנאשמים שנסע לפני הרכב הבחין גם הוא שמצויים בו יהודים הוא בלם את רכבו. בשלב זה, בעודם יישובים ברכבם, החלו המתפרעים ליידות לעברם אבנים. בעוד בת הזוג הצליחה להימלט מהרכב ולהזעיק כוחות משטרה, המתפרעים, אליהם הצטרפו גם שניים מהנאשמים, תפסו את הנפגע והכו אותו בחוזקה בכל חלקי גופו בעודו שרוע על הרצפה. אחד המתפרעים אף דקר את הנפגע בגבו, ובמקביל ניפצו הנאשמים את שמשות הרכב. האירוע הסתיים רק בשל תושייתו של הנפגע, שהצליח להיכנס לרכב ולהימלט מהמקום. בנוסף לאירוע הלינץ', יומיים לאחר מכן, יידו שניים מהנאשמים אבנים ובקבוקי תבערה לעבר אוטובוס שנסע לכיוון מעלה אדומים.

בשלב הטיעונים לעונש ציינה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עו"ד אילן אקוקה, את חומרת אירועי לינץ' ויידוי האבנים ובקבוקי התבערה לעבר האוטובוס וביקשה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר משמעותיים.

נציין כי במסגרת האירועים  הורשעו ונגזר דינם של שני מעורבים נוספים אשר, בין היתר, ביצעו את הלינץ' בבני הזוג, לאחרונה ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור שהוגש על ידי הפרקליטות והחמיר את עונשם ל- 9-6 שנות מאסר.

כתב אישום נגד תושב ג'סר אזרקא בגין רצח מוחמד עמאש ז"ל בגלל סכסוך על מעיל

 פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד רמאח עמאש (23) תושב ג'סר אזרקא בגין רצח מוחמד עמאש ז"ל בגלל סכסוך על מעיל.

לפי כתב האישום שהגיש עו"ד ח'אלד חכרוש, הנאשם ובני משפחתו מתגוררים, בשכנות לבית המנוח, כאשר בין הנאשם לבין המנוח ,בן דודתו, קיים סכסוך. בתאריך 3.2.23 חברים של אחיו של הנאשם, הגיעו לבית הקפה קרוב לבית הנאשם, ואיך שיצאו ממנו אחד מחבריו של המנוח נטל מהם בכוח מעיל שלבש אחד מהם, באותו זמן הנאשם שהה על גג ביתו וראה את האירוע.

לאחר שהמנוח, וחבריו השמיעו קללות לעבר הנאשם, ועל רקע הסכסוך ואירוע המעיל, החליט הנאשם לגרום למותו של המנוח. הנאשם שלף את האקדח וירה ממנו מגג הבית לעבר המנוח, מספר יריות, ממרחק של כ-17 מטר, מיד לאחר מכן, הנאשם ירד מגג הבית ונמלט מהמקום. אחד הקליעים שירה הנאשם לעבר המנוח, פגע במנוח בראשו. המנוח הובהל לבית חולים, במצב קריטי ובחלוף כשעתיים נקבע מותו.

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו

הכתה קשיש חסר ישע ותשוחרר ממעצר

 בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סג"נ י' כהן) במ"ת 37762-09-18 מיום 9.10.2018 בו הורה על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים המתנהלים נגדה בת"פ37745-09-18

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

העוררת, אזרחית מולדובה, הועסקה כעובדת סיעודית שטיפלה בקשיש יליד 1938 (להלן: הקשיש) הסובל מדמנציה, מצוי במצב סיעודי וזקוק לעזרה בפעולות היום יום.

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 11.9.2018 תקפה העוררת את הקשיש בכך שאחזה בזרועו באמתו הימנית, משכה אותו בכוח וניסתה להכניסו למקלחת חרף התנגדותו. בשלב מסוים שפכה עליו כוס מים, אחזה בחוזקה באמות ידיו ובכפות ידיו, ניערה אותו, הכתה אותו על ידיו, הורידה את חולצתו בכוח והצליפה בו באמצעות החולצה. כתוצאה ממעשיה נחבל הקשיש בידיו והחל לדמם באופן מסיבי. בהמשך דחפה העוררת את הקשיש למקלחת, שם חבשה את פצעיו. על רקע האמור הואשמה העוררת בעבירה של תקיפת חסר ישע לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

מכיוון שמעשיה של העוררת תועדו בסרטון של מצלמה שהייתה מותקנת בביתו של הקשיש, לא חלק בא כוחה במהלך הדיון בבקשת המעצר על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. בית המשפט המחוזי קבע כי בעניינה של העוררת מתקיימות שתי עילות מעצר, האחת מסוכנות והשנייה חשש להימלטות, לאור היותה עובדת זרה שמרכז חייה אינו בישראל. במסגרת בחינת חלופות מעצר הציע בא כוחה של העוררת לשחררה לביתם של בני זוג תושבי פרדס חנה (להלן: בני הזוג), שלהם היכרות קודמת עם העוררת, לאור טיפולה באמה של בת הזוג במשך תקופה של כשלוש שנים עד שהלכה לבית עולמה.

בית המשפט דחה את החלופה המוצעת, לאחר שמצא כי זו אינה ישימה משהטיל ספק בנכונותם של בני הזוג לשמש מפקחים, במיוחד לאור כוונתם של אלו לנסוע לחו"ל לביקור אצל בתם שצפויה ללדת בזמן הקרוב, כשהצפי של שהות בני הזוג בחו"ל היא לתקופה לא קצרה. חלופה נוספת שהוצעה על ידי העוררת ונדחתה על ידי בית המשפט היתה כי אחותה של העוררת, שגם היא מועסקת כמטפלת סיעודית, תתגורר בביתם של בני הזוג בהיותם בחו"ל ותפקח על העוררת. חלופה שלישית, לפיה בעת שבני הזוג ישהו בחו"ל העוררת תסגיר את עצמה ותשב במעצר – נדחתה אף היא.

בהעדר חלופה ראויה, הורה בית המשפט על מעצרה של העוררת עד לתום ההליכים.

בהודעת הערר ובטיעון בעל פה חזר בא כוח העוררת על החלופות שהוצגו בפני בית המשפט המחוזי ולחלופין ביקש לשחרר את העוררת בהתניית תנאים של התייצבות יומית שלה בתחנת משטרה, חתימה על התחייבות כספית ואף הפקדתם של מספר אלפי שקלים להבטחת התייצבותה. חרף הצהרת בא כוחה הקודם של העוררת על קיומן של ראיות לכאורה, טען בא כוחה הנוכחי לכרסום בעוצמתן וטען כי הדימום שנגרם לקשיש נבע בחלקו ממצבו הרפואי ולא רק ממעשיה של העוררת.

באת כוח המשיבה התנגדה לקבלת הערר וטענה כי מדובר בעוררת שאינה תושבת ישראל, שמרכז חייה הוא בחו"ל וקיים חשש להימלטות מאימת הדין. לשיטתה של המשיבה, יש להבטיח התייצבותה של העוררת למשפט ובדין דחה בית המשפט המחוזי את החלופות שהוצעו בהיותן לא ראויות. כן התנגדה המשיבה לטיעון בעניין הראיות לכאורה לאור הצהרת בא כוחה הקודם של העוררת בעניין זה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהחלטת המעצר, לא מצא בית המשפט העליון כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי בדחותו את חלופות המעצר שהוצעו על ידי העוררת. חלופת המעצר בבית בני הזוג מפרדס חנה נדחתה, ובדין נדחתה, לאור הספק שהטיל בית המשפט במוכנותם והבנתם של בני הזוג באשר לתפקידם ומשך זמן הפיקוח לו הם נדרשים במסגרת הסכמתם לשמש כמפקחים של העוררת בזמן מעצר הבית. באשר לחלופה לפיה אחותה של העוררת תשמש כמפקחת עליה בהעדרם של בני הזוג מהארץ, הרי שגם זו נדחתה ומטעמים נכוחים, וכפי שציין בית המשפט "לא שוכנעתי שבני הזוג מסכימים שהמשיבה ואחותה תתגוררנה בביתם בזמן שהם שוהים בחו"ל". גם האפשרות כי בית המעצר ישמש כחלופת מעצר לחלופת המעצר בפרדס חנה כאשר בני הזוג שוהים בחו"ל נדחתה ובדין כך.

עם זאת, בהינתן העובדה שהעילה העיקרית בגינה נעצרה העוררת עד לתום ההליכים נעוצה בצורך להבטיח התייצבותה למשפט ובגין החשש האינהרנטי להימלטותה מאימת הדין לאור היותה נתינה זרה שמרכז חייה אינו מצוי בישראל, הרי שניתן לאיין חשש זה בהצבת תנאים מגבילים ובהפקדת ערבויות (לעניין גובה הערבויות ראו בש"פ 7754/10 גאיאלאת נ' מדינת ישראל(1.11.2010)).

בית המשפט העליון קבע אפוא שיש לשחרר את העוררת, ככל שתמלא אחר כל התנאים הבאים ותמציא את ההתחייבויות והערבויות הבאות לבית המשפט המחוזי בחיפה:

א.        תמסור כתובת מגורים קבועה בישראל;

ב.        תתייצב בימים א' ו- ה' בתחנת המשטרה שבתחום מקום מגוריה;

ג.        תפקיד את דרכונה בידי משטרת ישראל;

ד.        יוצא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ שיעמוד בתוקפו עד לתום משפטה;

ה.        תפקיד את הערבויות הבאות: סך של 25,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית;

ו.        תמציא שתי ערבויות צד ג' על סך של 10,000 ש"ח כל אחת;

ז.        נאסר בזה על העוררת לעבוד בכל עבודה עם קשישים עד לתום משפטה. בנוסף תחתום העוררת על כתב התחייבות עצמית על סך 20,000 ש"ח בו תתחייב באיסור עבודה כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

בג"צ חייב עותר ב3,000 ₪ "שלל טענות מעוותות ולא מדויקות"

 בג"צ חייב את העותר במסגרת עתירה מסוג "הבאס קורפוס" (habeas corpus) במסגרתה ביקש העותר כי בג"צ יורה למשיבה (משטרת ישראל) להביא לפניו את בתו הקטינה (להלן: הבת) אשר הוצאה ממשמורתו לפני מספר שנים

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

·                     עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

·                     כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

הבת מוחזקת בעת הנוכחית במעון סגור – "מסילה" (להלן: המעון) – מכוח צו שיפוטי. הצו "הבאס קורפוס" מבוקש כדי לבדוק האם הבת נתונה להתעללות פיזית או נפשית מצד גורמים שונים במעון.

ביום 7.3.2022 הגיש העותר "בקשה בהולה למתן החלטה" במסגרתה טען כי בתו נלקחה על ידי נציגי המשיבה – זאת, לצורך חקירתה ביחס לתלונות שהוגשו נגדה על ידי מדריכי המעון. עוד טען העותר כי בתו סוממה על ידי מדריכים אלו עובר לחקירתה, דבר שנעשה כדי למנוע ממנה למסור את עדותה וכן כי הוא "נזרק מהתחנה (תחנת המשטרה – א.ש.) מבלי שיוכל לדבר עם הקטינה ולוודא את מצבה".

מהתגובה המקדמית שהגישה המשיבה ביום 8.3.2022 עולה כי ההאשמות שהעלה העותר בבקשתו זו הינן רחוקות מן האמת, בלשון המעטה:

                      א.      כך נמסר כי הבת הובאה לתחנה לצורך בירור הטענות שהועלו מצד העותר בעתירתו כאן – קרי, הטענות בדבר תקיפה והתעללות מצד גורמי המעון בבתו.

 

                      ב.      כך גם נדחו טענות העותר בדבר היות הבת תחת השפעת סמים בעת הבירור. לטענת גורמי המשיבה "חקירתה [...] התפרשה על פני מספר עמודים, שכעולה מהם היא השיבה באופן ענייני לשאלות שנשאלה".

                      ג.      עוד נמסר כי לאחר בירור נמצא כי אין מקום לאפשר את נוכחות העותר בחקירתה של הבת ועל כן הלה עזב את תחנת המשטרה מרצונו.

                      ד.      לבסוף הדגישה המשיבה כי הבת "הובאה לגביית עדות במשטרה בהמשך לטענות מצד העותר בנוגע למתרחש לטענתו כלפי הקטינה במעון, שחלק משמעותי מהן הועלה בפני המשטרה לראשונה במסגרת העתירה".

לאור האמור בתגובת המשיבה מיום 8.3.2022, נראה כי העתירה מיצתה את עצמה; ומשכך הוא, דינה להימחק.

למעלה מן הצורך, ציין בג"צ, כי דין העתירה להידחות על הסף גם מנימוקים נוספים.

הבת שוהה במעון הסגור בהתאם לצו שיפוטי – זאת, לאחר שהעניין הובא לפתחו של בית משפט זה אך לאחרונה במסגרתה של ההחלטה ברע"א 8294/21 (ההחלטה מיום 20.12.2021), שם נקבע כי יש להשיב על כנו את צו ההוצאה ממשמורת עד ליום 6.3.2022. זאת ועוד: בימים אלה תלויה ועומדת בפני בית המשפט לנוער בירושלים (תנ"ז 7316-03-22) בקשה להארכת הצו בעניינה של הבת עד הגיעה לגיל 18. במסגרת זו הוגשה עמדה מטעם האפוטרופסית לדין של הבת, בה נמסר כי הבת הסכימה להארכת צו ההוצאה ממשמורת תוך השמתה במעון "מסילה" עד הגיעה לגיל 18.

ברי הוא, אם כן, כי עתירה זו אינה יכולה לזכות את העותר בסעד של "הבאס קורפוס", שכן החזקתה של הבת במעון נעשתה בהתאם ומכוח הדין – וזאת, כפי שעולה מתגובת המשיבה, לטובתה  של הבת, בהתאם לרצונה, ובמטרה להרחיקה מן העותר.

ממילא, ככל שהעתירה דכאן ביקשה לפתוח מחדש את הנושא ולערער על השמתה של הבת במעון מלכתחילה, או לבחון את טובתה הכללית, הרי שההליך הנוכחי איננו המסגרת הדיונית המתאימה לכך. כפי שהובהר לעותר במסגרת עתירתו הקודמת:

 

"[...] אין מקום "לעקוף" את ערכאת הערעור המתאימה בדרך של עתירה המתחזה להיות עתירת 'הביאס קורפוס'" (ראו: בג"ץ 6681/20 פלוני נ' פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים רמת אשכול (30.9.2020)).

כאמור, ההליך המתאים לבחינת טענות העותר מתנהל בימים אלו – בהתאם לדין – לפני בית המשפט לנוער במסגרת תנ"ז 7316-03-22. העותר הוא צד להליך דשם, ועל כן אין שום מניעה לכך שהוא יעלה את מלוא טענותיו במסגרתו.

בשולי הדברים, אם כי לא בשולי חשיבותם, יודגש כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת חוסר ניקיון כפיו של העותר. סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה הסמיך את שופטי בג"צ להעניק לעותר הבא בשעריו, במקרים המתאימים, סעד מן הצדק. אף על פי כן, סעד זה לא יוענק לעותר אשר פעל בחוסר ניקיון כפיים במסגרת עתירתו (ראו: בג"ץ 400/87 כהנא נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מא(2) 729, 741 (1987)). בענייננו, שזר העותר בעתירתו ובבקשה שהגיש שלל טענות מעוותות ולא מדויקות, בלשון המעטה. מובן כי אף מטעמים אלו מן הדין לדחות את עתירתו תוך חיובו בהוצאות.

העתירה נדחית אפוא בזאת. העותר יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 3,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.